מידע על הנגישות
מידע על הנגישות
מהי הנגישות:
אנשים רבים החיים בינינו מתקשים ליטול חלק מלא בחברה ובמרחב הציבורי בשל קושי לתפקד בסביבה הפיזית והאנושית הקיימת. קושי זה נובע מכך שהסביבה אינה מתאימה ליכולות של כל האנשים.
תפיסת הנגישות והחקיקה הרחבה המתלווה אליה, היא תולדה של ההבנה כי אין צדק בהדרת אנשים עם מוגבלות וכי בידנו לשנות את פני הדברים על ידי שינוי הסביבה כך שתתאים למגוון רחב ככל האפשר של יכולות וצרכים אנושיים.
תחילתו של מעשה הנגישות היא ההכרה בזכותם של אנשים עם מוגבלות להיות שותפים מלאים בחברה. המשכו בהתבוננות על הקשת הרחבה של היכולות והצרכים האנושיים, וסופו בבניה של סביבה פיזית ואנושית מתאימה, המאפשרת לכל האנשים להתנייד, לתקשר, לעבוד, ללמוד, לבלות ולממש את הפוטנציאל האישי הגלום בהם.
נגישות היא התאמה של הסביבה הפיזית והאנושית ליכולותיהם הפיזיות, החושיות, הרגשיות והשכליות של אנשים עם מוגבלות, כך שיוכלו לתפקד בה באופן מלא.
על מוגבלות ונגישות:
מיהו אדם עם מוגבלות?
המונח "אדם עם מוגבלות" מתייחס לקושי מהותי ביכולתו של אדם לתפקד בחיי היומיום ולהשתתף בפעילויות.
""אדם עם מוגבלות": אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בְּשֶׁלָּהּ מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998, סעיף 5).
הערה: לקות פיזית כוללת לקות בתנועה ולקות חושית (ראייה, שמיעה).
יכולתו של אדם לתפקד מושפעת מיכולותיו הפיזיות, החושיות (ראיה ושמיעה), השכליות והנפשיות. לקויות מולדות או לקויות שנרכשו במהלך החיים (עקב מחלה, פציעה או זקנה) עלולות לצמצם את היכולות התפקודיות של האדם, אך לא פחות מכך גורמים סביבתיים יכולים גם הם להוות חסם לתפקודו שלו. גורמים סביבתיים היכולים להוות חסם תפקודי בפני אנשים עם מוגבלות יכולים להיות פיזיים, חברתיים ותרבותיים.
המושג "נגישות" הוא תוצר של תפיסת עולם הרואה את מצבו של אדם כתולדה של יחסי גומלין בין מצבו הגופני, השכלי או הנפשי לבין הפעילויות שהוא מבצע בחיי היומיום והגורמים הסביבתיים המאפשרים או המעכבים השתתפות של האדם בחיי המשפחה, הקהילה והחברה.
תפיסת הנגישות, מתייחסת לכל אדם כאל אדם שלם בעל יכולות מסוימות ומטילה על החברה להתאים את הסביבה בה הוא מתפקד למגוון רחב ככל האפשר של יכולות אנושיות, כך שהסביבה תאפשר לכל האנשים מכל קשת היכולות לתפקד בה בצורה מיטבית, בטוחה ומכובדת.
המושג "נגישות" מתייחס ליצירת סביבה המאפשרת השתתפות ותפקוד מיטביים.
""נגישות": אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי." (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח־1998, סעיף 19א').
מילוי דרישות הנגישות מחייב ביצוע התאמות נגישות שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות לתפקד באופן מיטבי, ולמצות את הפוטנציאל האישי שלהם להשתלב ולתרום לחברה.
מספר דוגמאות מייצגות
- לקות פיזית:
- הגבלות בתפקוד: קושי בתנועה, באחיזה ובשמירה על שיווי משקל
- דוגמאות להתאמות נגישות: מעבר מותאם לכיסא גלגלים, התקנת מאחזי יד, מתקני הרמה ומעליות, הרחבת פתחים, הסרת מכשולי דרך, התקנה והתאמה של אביזרי שירות ודלפקי שירות, התקנת עזרים לשימוש במוצרים שדורשים פעולת יד מדויקת ועדינה או הפעלת כוח רב.
- לקות ראייה:
- הגבלות בתפקוד: קושי בקבלה ובפענוח מסרים חזותיים (ויזואליים)
- דוגמאות להתאמות נגישות: התקנת סימני אזהרה, סימני איתור, סימנים מובילים, הסרת מכשולים, הוספת אמצעים קוליים ברמזורים, סימון בעזרת שילוט מישוּשִי או בגוון ניגודי, תוספת תאורה תוך הימנעות מסנווּר, הנגשת אתרים באינטרנט, כריזה קולית של מידע חזותי.
- לקות שמיעה:
- הגבלות בתפקוד: קושי בקבלה, בפענוח ובמסירה של מסרים שמיעתיים
- דוגמאות להתאמות נגישות: הפחתת רעשי רקע, סימון בעזרת שילוט חזותי בולט, שימוש במכשירים לתקשורת דו כיוונית ויזואלית כגון פקסימיליה, מחשב, מסרונים (SMS).
- לקות נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית ואוטיזם
- הגבלות בתפקוד: קושי בפענוח תכנים, נהלים, ומנהגים ובהתמודדות אתם.
- דוגמאות להתאמות נגישות: סימון בולט להקלת ההתמצאות, הפחתת גירויים ורעש, הפחתת צפיפות, מסירת מידע מדויק, מחולק ליחידות מידע ומתומצת בשפה פשוטה, התאמות מחשבים: חומרה ותוכנה והנגשת אתרים באינטרנט.
עקרונות הנגישות:
עקרון ההכלה (Inclusion Principle):
עקרון ההכלה הינו הרעיון הבסיסי ביותר בנגישות. על פי עקרון ההכלה, אנשים עם מוגבלות הם חלק מהציבור ולכן יש לאפשר לאנשים עם מוגבלות להתנהל במרחב הפיזי והשירותי באותו אופן בו עושה זאת כלל הציבור וללא הפרדה. כדי לאפשר נגישות מלאה למרחב הציבורי נעשה שימוש בהתאמות נגישות ובאמצעי עזר. התאמות נגישות ואמצעי עזר אינם נחשבים כהפרה של עיקרון ההכלה.
- לדוגמא: בניין בו שוכנת ספרייה ציבורית אינו נגיש. הספרייה מציעה לאנשים עם מוגבלות להזמין ספר בטלפון ולבוא ולקבלו מהשומר בכניסה לבניין הספרייה. פתרון זה נוגד את עקרון ההכלה מאחר שמאנשים עם מוגבלות נמנעת האפשרות לשהות בספריה, לעלעל בספרים במקום, להשתתף בפעילויות ועוד.
- דוגמא נוספת: בבניין משרדים הכניסה הראשית אינה נגישה לאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים. במקום זאת מאפשרים לאנשים עם כסאות גלגלים להיכנס בכניסת הספקים שבאחורי הבניין. כניסת הספקים אמנם נגישה פיזית, אך מאחר שאינה מיועדת לקהל המבקרים היא אינה מובילה ישירות ללובי (המכיל עמדת מידע ושילוט הכוונה), אינה פתוחה תמיד ודורשת קריאה לשומר באינטרקום. למרות שהכניסה הנגישה מאפשרת כניסה לבניין היא נוגדת את עקרון ההכלה. על פי עקרון ההכלה יש להנגיש את הכניסה הראשית לבניין.
עקרון הרצף:
עקרון הרצף מתייחס לאפשרות של אדם עם מוגבלות לבצע רצף מלא ושלם של פעולות שהתוצאה שלהן היא קבלת שירות מלא תוך השקעת זמן ומאמץ סבירים. לצורך קיום עקרון זה יש להבטיח רצף פעולות משלב ההגעה, דרך צריכת השירות ושימוש במתקנים במקום בו הוא מסופק ועד לעזיבה. נתק אחד ברצף הפעולות עלול למנוע מאדם עם מוגבלות להשלים את הפעולה אותה ביקש לבצע.
לדוגמה: אדם עם מוגבלות בניידות הנעזר בכיסא גלגלים מבקש לגשת למרכז שירות של חברת סלולר ולמסור את המכשיר שלו לתיקון. כדי שיוכל לעשות זאת עליו לעבור בשרשרת של מקומות אשר כולם צרכים להיות נגישים, כמו גם המעברים ביניהם: כניסה לחניון, חניה בחניית נכים, מעבר מחניית הנכים לפנים הבניין, מעלית נגישה, שלטי הכוונה מהמעלית לעמדת המודיעין הנגישה, הפניה לנותן השירות הרלוונטי (מערכת הקצאת תורים נגישה), מעבר מעמדת המודיעין לאזור ההמתנה, אזור המתנה, מעבר לעמדת נותן השירות, עמדת שירות נגישה, אספקת שירות נגיש וכו'.
עקרון הגמישות ואספקת התאמות זמינות:
כיוון שקיימת שונות גבוהה בצרכים המיוחדים של אנשים ובמצבים שהם נקלעים אליהם, יש לספק התאמות לאמצעי הגעה, התניידות וקבלת שירות. על ההתאמות להיות מגוונות וגמישות, כך שיתאימו למגוון הצרכים.
לדוגמה: על נותן בשירות להצטייד במכשור מתאים להגברת שמע במקרים מסוימים, כך שאדם עם מוגבלות שמיעה יוכל לקבל את השירות באופן מכובד. במקרים אחרים ההתאמה תהיה בהזמנת תרגום לשפת סימנים וכיו״ב.
הבטחת נגישות בתקופת המעבר:
תהליך יישום החוק הוא תהליך מדורג שיארך מספר שנים. לכן יש לספק חלופות בתקופת הביניים, עד לסיום ההנגשה באופן מלא.
לדוגמה: בבניין שאין בו מעלית ושניתן בו שירות לציבור בכמה קומות, יש להקצות שטח לנציג שירות בקומה הנגישה כדי שיטפל בפניות של לקוחות שאינם יכולים לטפס במדרגות.
נגישות מבנים
מבנה יכול להיות מבנה המשמש את כלל הציבור, מקום עבודה או מבנה מגורים. החוק מטיל חובות נגישות שונות על כל סוג של בניין. מאמר זה מספק תיאור תמציתי אודות נגישות בניינים המשמשים את הציבור. לפירוט מעמיק פנו לקישורים באזור "עוד באותו נושא".
- נגישות למבנה וממנו: לפחות דרך עיקרית אחת למבנה וממנו תהיה נגישה: ללא מדרגות, בשיפוע מתון, עם מאחזי יד כנדרש, פנויה ממכשולים, מרוצפת בריצוף קשיח, אחיד, נטול גבשושיות ומונע החלקה, ורחבה די הצורך כדי לאפשר תנועה בטוחה. במקרים מסוימים הדרך תלווה בסימן מוביל לטובת אנשים עם לקות ראייה.
- חניית נכים: מספר מקומות חניה נגישים על פי המפורט בתקנות, מיקום החניות לבעלי תג נכה בקרבת הכניסות הנגישות לבניין או למעלית, מעבר נגיש מהחניה לבניין ושילוט תקני.
- דרכים ומעברים נגישים בתוך הבניין: מאפשרים מרחב תנועה רצופה וחופשית ממכשולים, כולל פנייה ומעבר לפתחים ומעברים המסתעפים מהם.
- דלתות, פתחים ושערים: הדלת הראשית למבנה תאפשר לכל האנשים להיכנס ולצאת דרכה. סידורי הנגישות יאפשרו פתחים רחבים, מרחב תמרון לפני ואחרי כל דלת, פתיחה וסגירה של דלתות ללא מאמץ פיזי רב.
- התגברות על הפרשי גובה:
- כבשׁים (רמפות) המקשרים בין מפלסים: הכבשׁים יהיו בשיפוע מתון (5%-8% המאפשר עלייה וירידה באופן עצמאי, ללא חשש הידרדרות או נפילה. כבשׁ ארוך יפוצל למספר כבשׁים שביניהם יפרידו משטחי ביניים המאפשרים מנוחה. הכבשׁ יכלול מאחזי יד משני צדיו.
- מעליות: מעליות נגישות על פי תקן ישראלי 2481 חלק 70, במידות נוחות לאדם בכיסא גלגלים עם מלווה, עם מאחז יד, לחצנים עם מידע מובלט, שילוט באותיות גדולות וברורות וכריזה קולית.
- מדרגות: מאחז יד רציף משני עברי גרם המדרגות ולכל אורכו, מאחז יד במשטחי הביניים, סימוני אזהרה עבור לקויי ראייה.
- שירותי נכים: תאי שירותי נכים והגישה אליהם יותאמו לתקנות: גודל התא ומבנהו, דלת התא ואופן פתיחתה, מאחזי יד, כיורי רחצה שמתחתם משטח פנוי המאפשר גישה עם כיסא גלגלים וכיוצא באלה.
- שילוט הכוונה: שילוט מהכניסה למבנה ועד לנקודות הפעילות העיקריות. בנוסף שילוט הכוונה ליציאה מהמבנה, חדרי שירותים, מעליות ומדרגות.
- ריצוף: ריצוף מחומר קשיח בחספוס עדין כדי לאפשר תנועה נוחה ולמנוע החלקה.
- מערכות התראה ואזעקה: אותות התראה ואזעקה שמיעתיים וחזותיים.
- מרחב מוגן: מרחב מוגן נגיש שאדם עם מוגבלות יכול להיכנס לתוכו במהירות המתבקשת ולהשתמש במתקניו.
- אקוסטיקה ומערכות שמע: התקנת סידורים אקוסטיים ומערכות שמע באולמות התכנסות, חדרי ישיבות מרכזיים, ועמדות שירות קהל.
- ריהוט: ריהוט המאפשר לאנשים בעלי מידות גוף שונות ויכולת תפקוד מופחתת שימוש נוח ולפי תקנות נגישות השירות.
נגישות תשתיות:
נגישות תשתיות היא עיצוב סביבת הרחוב כך שתאפשר הגעה ממקום למקום באופן חופשי ובטיחותי. מאמר זה סוקר את הנושאים שיש לטפל בהם בהנגשת תשתיות: מדרכות, צמתים, תחנות אוטובוס וחניות נכים.
להלן תיאור תמציתי אודות תשתיות נגישות. לפירוט מעמיק פנו לקישורים בנושא "עוד בנושא".
מטרת הנגשת התשתיות היא עיצוב סביבת הרחוב כך שתאפשר הגעה ממקום למקום באופן חופשי ובטיחותי, כמפורט להלן:
- מדרכה: יש להתקין את המדרכה כך שתכיל את המרכיבים הבאים:
- רצועת הליכה רחבה, נוחה ובטוחה די הצורך למעבר חופשי של אנשים שנעזרים במכשירי ניידות כגון: עגלת פעוטות, הליכון, כיסא גלגלים או קולנועית, או שהם לקויי ראייה, או שיש להם קושי להישמר מפני נפילה מכל סיבה אחרת.
- רצועת הליכה פנויה ממכשולים לטובת אנשים עם לקות ראייה.
- בשולי רצועת ההליכה תוכשר רצועת מתקנים שבה יוצבו תמרורים, עצים, ספסלים, אשפתונים וכיוצא בזה. שולי רצועת ההליכה יובחנו בגוון נוגד ומרקם נוגד לרצועת המתקנים.
- צמתים: חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים) התשמ"ח-1988 מחייב את הרשויות המקומיות לבצע הנמכות מדרכה בירידה לצומת או למעבר חצייה כדי לאפשר לאנשים שמתניידים באמצעות כיסאות גלגלים לעלות ולרדת מן המדרכה בצורה חלקה וללא חשש נפילה. עקרון זה אומץ גם בחוק השוויון, ונוספה הדרישה להתקנת אמצעי עזר לחציית כבישים בטוחה עבור לקויי ראייה ואנשים עם לקויות אינטלקטואליות (כגון משטח אזהרה מישושי ורמזורי שמע מתקתקים).
- תחנת אוטובוס: הנגשת התחנה הינה באחריות הרשות המקומית. יש לדאוג לסימון רחבת היערכות לפתיחת כבשׁ מאוטובוס, כך שיתאפשר התמרון הנדרש לעלייה ולירידה בכיסא גלגלים, מקום להמתנה עם כיסא גלגלים, מושבים מותאמים לאנשים עם מוגבלות, השוואת גובה המפלס של רצפת תחנת האוטובוס למפלס המדרכה שסביבה, שילוט ותאורה נגישים ללקויי ראיה. התחנה תמוקם כך שיתאפשר מעבר עם כיסאות גלגלים סביבהּ.
- חניות נכים: חניות לרכב נכים בחניונים וברחוב, ואזורי הורדה והעלאה של נוסעים עם מוגבלות, יוקמו במקום המאפשר גישה בטוחה ונוחה מהם אל מדרכה סמוכה או אל כניסה למבנים סמוכים או אל כל מקום ציבורי אחר. בצד חניית נכים יותקנו הנמכת מדרכה, שילוט מתאים ותאורה טובה. יסופקו חניות נכים במקומות מרכזיים בעיר, וליד מוסדות ציבור יתאימו חלק מחניות הנכים לרכב גבוה המשתמש במעלון צד.
סביבה נגישה:
הנגשת הסביבה היא עיצוב כל השטחים הפתוחים לציבור שאינם רחובות: שטחים ציבוריים פתוחים (פארקים, גני שעשועים וכדומה), בריכות שחיה, חופי רחצה, מתקני ספורט, בתי עלמין ומקומות קדושים ועוד.
סביבה נגישה: שטחים ציבוריים פתוחים (פארקים, גני שעשועים וכדומה), בריכות שחיה, חופי רחצה, מתקני ספורט, בתי עלמין ומקומות קדושים.
סביבה נגישה משמעה אפשרות התניידות ושימוש במתקנים באתרי פנאי, נופש וספורט, בבתי עלמין ועוד.
- מאמר זה מספק תיאור תמציתי אודות סביבה נגישה. לפירוט מעמיק פנו לקישורים "עוד בנושא".
עיקרון חשוב המוגדר בתקנות אלו הוא הקניית חוויה לאדם עם מוגבלות, הדומה ככל האפשר בטיבה ובאיכותה לזו של מבקר שאין לו מוגבלות.
- שטחים ציבוריים פתוחים כגון פארקים, גני שעשועים וכדומה: יש לעצב אותם כך שאנשים וילדים עם מוגבלות יוכלו ליהנות מהם באופן בטיחותי, ויוכלו להגיע אל מרבית המתקנים, לפחות אל מתקן אחד מכל סוג.
- בריכות שחייה וחופי רחצה: תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה) התשס"ד-2004 מחייבות את הרשות המקומית להנגיש את חופי הרחצה ואת בריכות השחייה שבתחומה. הכוונה היא לאפשר לאדם עם מוגבלות שימוש מלא ומכובד במתקני המקום, בכלל זה במלתחות ובבתי שימוש מותאמים. יש לאפשר הגעה לאזורי הפעילות והמנוחה ושהייה בהם, וכן כניסה ויציאה נגישה מהמים. על הרשות המקומית לאכוף את ההוראות בתחום זה במסגרת רישוי עסקים.
- מתקני ספורט: אפשרות השתתפות הן כמשתתף פעיל והן כצופה במגרשים למשחקי כדור ואתלטיקה, באצטדיונים, במסלולי הליכה ואופניים, במתקני נופש פעיל וכיוצא באלה.
- בתי עלמין, אתרי הנצחה ומקומות קדושים: אפשרות להגיע קרוב לחלקת הקבר, לקחת חלק בטקסים המתקיימים במקום ולצאת מהמקום, הכול ביחד עם הקהל. באתרים רחבי ידיים יש לאפשר גישה עם רכב ולספק די מקומות ישיבה.
נגישות השירות:
נגישות השירות עוסקת בהנגשת המקומות בהם ניתן שירות לציבור והנגשת אופן אספקת השירות לאנשים עם מוגבלות במסגרת השירות הניתן לכלל הציבור. מאמר זה סוקר את מרכיבי השירות שיש להנגיש.
נגישות השירות היא אספקת שירות המותאם לצרכי אנשים עם מוגבלות כך שיוכלו לצרוך את השירות באופן עצמאי ומכובד, במקום ובמועד שבו הוא ניתן לכלל הציבור.
שירות נגיש הוא היבט של שירות איכותי ויצירת חוויה שירותית טובה בקרב לקוחות. שירות איכותי מספק מענה לצרכי הלקוחות ובמקרה זה, לקוחות עם מוגבלות. התאמה לצרכי לקוחות עם מוגבלות נוגעת להיבטים פיסיים של המרחב בו ניתן השירות כגון ריהוט, מערכות הגברה וכד' אולם במהותו הוא עוסק בהתאמת ההתנהלות של ספקי השירות החל מנהלים עבודה ועד לאינטראקציה הבין אישית בין נותן השירות ללקוח עם מוגבלות.
להלן תיאור תמציתי אודות שירות נגיש. לפירוט מעמיק פנו לקישורים "עוד בנושא".
- התאמה של המקום שבו ניתן השירות: יש לתת את הדעת לדברים הבאים: ריהוט, שילוט, עמדות מודיעין, דלפקי שירות, קופות, מכשור לקביעת תורים, תצוגה של תורים, עמדות המתנה, אמצעי הגברה ללקויי שמיעה וכיוצא באלה.
- התאמה של נוהלי מתן השירות כך שיאפשרו מתן מענה הולם לאנשים עם מגוון רחב של מוגבלויות. לדוגמה, תהליך שירות הדורש מעבר בין מספר נותני שירות עלול להכביד על אדם המתקשה בתנועה או בהתמודדות עם תהליך מורכב. במקרים כאלו על הנהלים לקבוע שהפקיד המטפל בפנייה ידאג להעביר את הבקשה לבעלי־ התפקידים האחרים וכך יחסוך מהלקוח התרוצצות.
- הסברה והדרכת עובדים: מהלך הדרכת העובדים הינו אחד המהלכים החשובים ביותר בהנגשת השירות. כדי שעובדים יוכלו לספק שירות נגיש עליהם לעבור הדרכות בהן יפתחו עמדות חיוביות כלפי לקוחות עם מוגבלות, ילמדו את צרכי הלקוחות וירכשו מיומנויות במתן מענה הולם ומכובד לצרכים אלו.
- התאמה של האמצעים למתן השירות והמידע:
- התאמה של המידע הנמסר במסגרת השירות - הפקה של חלופות למידע מודפס: טפסים, דפי מידע אישיים (כגון מצב חשבון), ועלונים בכיתוב מוגדל או מוקלט, או בכתב ברייל, בתיאום עם מקבל השירות. אספקת מידע בעל־פה לאנשים המתקשים לצרוך מידע כתוב או מוקלט.
- התאמה של אמצעים טכנולוגיים לשימוש אנשים עם מוגבלויות: עמדות מידע ממוחשבות, מערכת לניתוב שיחות טלפון, מכשור לקביעה ולתצוגה של תורים. הנגשה של אתרי אינטרנט בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם.
- מתן שירות באמצעים טכנולוגיים כגון טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני ומסרונים (SMS).
תחומי נגישות נוספים:
בנוסף להתאמות נגישות במבנים, תשתיות, סביבה ושירות בחר המחוקק להתייחס באופן מיוחד לתחומי נגישות נוספים ביניהם תחבורה, חינוך והשכלה גבוהה, טלפוניה ותקשורת.
יש לתת את הדעת על כך שבחוקים, תקנות ותקנים רבים קיימת התייחסות לתחומי ייחודיים כגון בתי מלון ובתי הארחה, שירותי הסעדה, הליכים משפטיים, ספריות, מוזיאונים, שירותי הדרכה ועוד.
- נגישות תחבורה ציבורית: כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו להתנייד באמצעות תחבורה ציבורית בבטיחות ובאופן עצמאי. התקנות העוסקות בנגישות תחבורה ציבורית מתייחסות הן להיבטים הפיסיים של תחנות ההסעה וכלי התחבורה עצמם (כגון רמפות עבור אנשים המתניידים בכיסאות גלגלים) והן לאפשרות של אנשים עם מוגבלויות ראיה ושמיעה להתמצא בכוחות עצמם (כגון כריזה ותצוגה ויזואלית של שמות התחנות ומספרי הקוים).
- חינוך והשכלה: שורה של תקנות מבטיחות ביצוע של התאמות נגישות בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. כך שתלמידים או הורים עם מוגבלות יוכלו להתנייד ולהתמצא במרחב בבית הספר. בתחום ההשכלה הגבוהה יבוצעו התאמות גם במישור הפיזי וגם במישור השירותי.
- טלפוניה ותקשורת: תחום זה עוסק בהתאמות נגישות בתחום הטלפוניה הכוללת מכשירים ושירותי תקשורת מותאמים לאנשים עם מוגבלויות וכן כתוביות בשידורי הטלוויזיה.