תקנון למניעת הטרדה מינית

14/07/2019 13:58:36

מדיניות נציבות שירות המדינה:
נושא מניעת ההטרדות המיניות וההתנכלויות מצוי בסדר עדיפות גבוה של נציבות שירות המדינה. סדר עדיפות גבוה זה
משתקף בפעילות נחושה בנושא, של אגף המשמעת ואגף החקירות בנציבות שירות המדינה והן של האגף לקידום ושילוב
נשים בשירות המדינה )אשר הטיפול בנושא מוגדר כאחת ממטרותיו(.
אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה נוקט במדיניות מחמירה בכל הקשור בתיקי הטרדות מיניות. לתיקים אלה ניתנת
עדיפות עליונה מבחינת מהירות ואופן הטיפול. כל תלונה שמגיעה נבחנת ונבדקת באופן יסודי ומעמיק. לממונה על אגף
המשמעת סמכות ייחודית להורות על הפרדה מיידית – פיזית ופונקציונאלית בין המתלוננת לנילון, באמצעות הרחקת הנילון.
במקרים המתאימים אף מורים על השעיית החשוד.
למי מתייחס החוק:
ההטרדה וההתנכלות יכולות להתבצע על ידי גברים ונשים כאחד ולהיות מופנות כלפי בני שני המינים.
המעשים האסורים:
הצעות או התייחסויות בעלות אופי מיני אל אדם שאינו מעוניין בכך או תוך ניצול מרות, וכן ביזוי והשפלה על רקע מינו או
מיניותו של אדם עלולים להוות הטרדה מינית. כדי שהתנהגות תהווה הטרדה מינית עליה להיות בעלת אופי מיני, אך היא
אינה חייבת לנבוע ממניעים מיניים או לשרת מטרות מיניות.
בנוסף, חל איסור על יצירת אווירה מינית עוינת במקום העבודה, כגון: בדיחות גסות, התבטאויות בעלות אופי מיני תדירות
כלפי כולי עלמא, תליית תמונות פורנוגראפיות/סקסיסטיות במשרד, הפצת מיילים נרחבת בעלי אופי מיני.
המעשים הבאים אסורים גם אם נעשו באופן חד פעמי:
•סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני.
•מעשה מגונה )מעשה לשם ביזוי, גירוי או סיפוק מיני, שנעשה ללא הסכמת המתלונן/המתלוננת(.
•התייחסות משפילה או מבזה המופנית לאדם ביחס למינו )כלומר: להיותו גבר או אישה(, למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
המעשים הבאים אסורים רק כאשר מתקיימות כל הנסיבות הבאות )במצטבר(:
•התייחסויות המתמקדות במיניות או הצעות חוזרות בעלות אופי מיני.
•האדם, שההתייחסויות או ההצעות מופנות אליו, הראה למטריד )במלים או בהתנהגות( שהוא אינו מעוניין בהן.
•המטריד ממשיך בהתייחסויות/בהצעות גם לאחר שאותו אדם הראה שאינו מעוניין.
במקרים בהם ההתייחסויות או ההצעות נעשות תוך ניצול יחסי מרות - עצם הפניות החוזרות מהוות עבירה,
גם אם האדם אליו מופנות ההתייחסויות או ההצעות לא הראה שאינו מעוניין בהן.
התנכלות אסורה:
פגיעה שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשה בגין הטרדה מינית.
העונש בדין הפלילי על התנכלות הוא עד שלוש שנות מאסר )על התנכלות והטרדה - עד ארבע שנים(.
מה לא ייחשב כהטרדה מינית:
כל סוג של אינטראקציה שאינה מינית, וחיזורים הנעשים ברוח טובה, מתוך הסכמה הדדית ורצון חופשי.
הליך הגשת התלונה:
החוק והתקשי”ר מציעים למתלוננת שלוש אפשרויות טיפול:
•הליך משמעתי: פנייה לממונה על מעמד האישה במשרד, לממונה על קידום ושילוב נשים בנש”מ או לאגף המשמעת
בשירות המדינה. מתלוננת רשאית לפנות בתלונה גם לממונים עליה במשרד, ואלה מחויבים לדווח לאחד מהגורמים הנ”ל.
•הליך פלילי: הגשת תלונה במשטרה.
•שני מסלולים אלה הינם מסלולים חלופיים.
•הליך אזרחי: ההליך המשמעתי אינו בא במקום ההליך הפלילי או האזרחי. במידה ונפתח הליך פלילי, אגף המשמעת
בנציבות שירות המדינה עוקב אחריו ובסיומו שוקל נקיטת הליכים משמעתיים.
•מסלול התביעה האזרחית יכול להתקיים גם במקביל למסלול המשמעתי או למסלול הפלילי.
נפגע מהטרדה מינית או התנכלות יכול לבחור אם ליזום אחד או יותר מההליכים האמורים בכל אחד מן
המסלולים המפורטים לעיל, ניתן ליווי ותמיכה למתלוננות ע”י האגף לקידום ושילוב נשים ו/או ע”י הממונה
על מעמד האישה במשרד או ביחידת הסמך.
התיישנות - עד מתי ניתן להעמיד לדין או להגיש תביעה בגין הטרדה מינית והתנכלות:
•בהליך משמעתי: מועד ההתיישנות אינו נספר מיום האירוע, ותלוי בקיום התנאים המפורטים בסעיף 64 לחוק שירות
המדינה )משמעת(, התשכ”ג 1963- . לכן, במקרים מסוימים ניתן להגיש תלונה בגין הטרדה מינית שנים רבות לאחר האירוע.
•בהליך פלילי: ניתן להעמיד לדין פלילי עד 5 או 10 שנים לאחר האירוע, בהתאם לסוג העבירה.
•בהליך אזרחי )תביעה נזיקית(: ניתן להגיש תביעה עד שלוש שנים לאחר האירוע.
עונשי המקסימום: בדין פלילי - שנתיים עד ארבע שנות מאסר. בדין משמעתי - פיטורין, פסילה משירות המדינה
ופגיעה בזכויות פנסיה.


להורדת הקובץ המצורף