ראשי | אודות ירכא

אודות ירכא

הכפר קיים לפחות מהתקופה הכנענית (תקופה הברונזה א' – כנענית הקדומה).
את זה אנחנו יודעים על סמך חרסים שנחשפו בשטח הפנוי של הכפר, כלומר לפחות מלפני 6000 שנה, כלומר קיים לפחות 6000 שנים, ומאז ועד היום הכפר מיושב ברציפות וזאת אנחנו יודעים מתקופת ברונזה א' על סמך שברי חרסים שנאספו בשטח הכפר והשייכים לכל התקופות ההיסטוריות מאז ועד היום.
אזכור ראשון של הכפר בשמו הנוכחי מופיע כנראה בספרו של יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים), כלומר מלפני 2000 שנה.
שמו של הכפר נגזר כנראה משמו של חושי הארכי, יועצו של המלך דוד, הוא היה איש אשר הפר עצת תופל בעת הסכסוך שהיה בינו לבין בנו אבשלום לפני כ 2900 שנה.
חושי הארכי נולד בעיר בשם ארכי ליד רמאללה של היום, כאשר מת המלך דוד ועלה לשלטון בנו שלומה המלך הוא מינה את בנו של חושי הארכי אשר שמו היה "בענה" נציב על חבל "אשר", החבל אשר בו שוכן הכפר ירכא.
וכנראה "בענה" נדד מעיר מולדתו ארכי והשתקע בכפר, והיא יחד איתו את אביו חושי הארכי
וכאשר נפטר אביו הוא נקבר בקצה הצפון מערבי של הכפר, והוא אתר קדוש לדרוזים וליהודים ומאז נקרא הכפר ירכא על שמו של חושי הארכי, כלומר המקור של השם ירכא הוא מלפני 2900 שנים, לא ידוע לנו מה היה שמו של הכפר לפני כן.
הכפר מוזכר בתעודות צלבניות "ארכת", "ארכאת" ו "ארכלת".
בתקופה הביזנטית בין השנים 325 עד 638 לספירה תושבים של הכפר היו נוצריים בעיקר ויעידו על כל שרדי מספר כנסיות אשר רצפותיהם נתגלו בשטח הכפר ובחלקן היו כתובות בשפה היוונית.
לאחר כניסת האסלאם לארץ לפחות חלק מתושבי הכפר קיבלו על עצמם את הדת החדשה ולאחר מכן במאה 11 לספירה הם קיבלו את הדת הדרוזית.
הכפר מיושב על ידי דרוזים מאז יסוד הדת הדרוזית במאה ה 11 לספירה ואחד מגדולי מפצי הדת והוא שיך "אבו סראיא ג'נאיים בן מוחמד" היה אז תושב הכפר וקברו עדיין קיים בבית הקברות של הכפר.
מאז ועד היום תושביו של הכפר הם דרוזים בעיקר. במשך 1000 השנים האחרונות הייתה הגירה של דרוזים מסוריה ומלבנון אל הכפר וגם הגירה שלילית, כלומר תושבים דרוזים היגרו בעיקר במאה ה 19 עד תחילת המאה ה 20 מכפר להר הדרוזים, כך יש להניח שהאוכלוסייה הנוכחית של הכפר מורכבת משלושה מקורות:
  • תושבים מקומיים, כלומר צאצאים של אזרחי ארץ ישראל מקוריים.
  • צאצאים של מהגרים מלבנון.
  • צאצאים של מהגרים מסוריה.
הכפר ממקום על הקצה המערבי של שלוחת "תפן", מרכז הכפר "אלחארה" כיכר מרכזית היא בגובה 340 מטר מעל פני הים.
הכפר נמשך בעיקר לכיוון מזרח מערב לאורך השלוחה ופחות בני הכיוונים צפון ודרום בגלל המורדות התלולים השני הצדדים האלה בעיקר בצד הדרומי.
לכפר יש גרעין קדום אשר שרדו בו מספר בתים אולי מהתקופה הצלבנית והממלוכית, ובעיקר מהתקופה העותומאנית.
ובשוליו של גרעין זה שרדו לא מעט בתים בתקופת הנדת הבריטי, אבל רוב ההתפתחות התרחשה לאחר קום המדינה בעיקר אחרי מלחמת 6 הימים.
בקצה המערבי של הכפר יש אזור מסחרי ואזור תעשייתי מפותחים.
מספר תושבי הכפר לשנת 2017 קרוב ל 17,000 תושבים ורוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה צעירה למרות אחוז הילודה הטבעית ירד הרכבה בשנים האחרונות.
 
אתרים חשובים בתוך הכפר:
  • קבר חושי הארכי.
  • קבר שייך אבו סראיא ג'נאיים בן מוחמד.
  • קבר שייך יוסף ג'דבאן בבית הקברות המזרחי של הכפר.
  • ביתו של השייך עלי פארס, אשר היה מגדולי אנשי הדת הדרוזית בכל הזמנים, הוא נולד בירכא אבל הסתגף במערה קטנה בשולי המדרון הדרומי של "ואדי סמאק" דרומית לכפר, קברו של שייך זה נמצא בג'וליס.
  • ביתו של שייך מרזוק מעדי, שהוא בצורת קמרון צולב גדול, שייך זה היה מוכתר של הכפר בשנים הראשונות לאחר קום המדינה ואביו וסבו ובני משפחתו היו ממנהיגי הכפר בתקופה העותומאנית.
  • ביתו של שייך ג'בר מעדי שגם הוא בצורת קמרון צולב גדול שייך זה היה חבר כנסת במשך שנים רבות וסגן שר במשך תקופה מסוימת.
אתרים מחוץ לכפר:
אתרים ארכאולוגיים:
1.      חורבת "תפן" שרדי מבצר מהתקופה הלניסטית לפני 2300 שנים, בקצה המזרחי של הכפר.
2.      חורבת "מיבלה" שרדי ישוב המתקופה הביזנטית עד התקופה העותמאנית המאוחרת, בקצה המזרחי של הכפר.
3.      חורבת "קוסייר" שרדים של בתי בד מרשימים וחציבות באבן מהתקופה הרומית והביזנטית דרומית לכפר סמוך לחורבת "מיבלה".
4.      מערות היונים בשוליים הדרומית ביוצר של אדמות הכפר וקרובות לאדמות הכפר ג'ולים ומג'ד אלכרום, אלה הם מערות קארסטיות טבעיות, אשר שימשו למגורי האדם הקדמון.
5.      מערת אבו מחמד בקצה הצפוני של אדמות הכפר, גם זאת היא מערת קארסטית גדולה אשר שימשה למגורי האדם הקדמון עד לפני 1200 שנים בערך ליד אדמות הכפר ג'ת.
6.      חורבת "עכיר" – "עקרוש".
7.      שרידי ישוב מהתקופה הרומית לפני כ 2000 שנה בקצה הצפון מערבי של אדמות הכפר. בקרבת הכביש אשר מחבר את הכפר ג'ת עם נהרייה.
אתרי טבע:
1.      עין מג'נונה (עין יפעם).
2.      מעיין "קארשטי" באמצע אפיקו של נחל בית העמק (ואדי אלמג'נונה), המים נובעים ממעיין זה מספר שבועות כל שנה, לאחר רדת גשמים עזים וממושכים, והזרימה נפסקת בסוף האביב ותחילת הקיץ.
3.      ראשיתו של נחל בית העמק בהר "סנה" ליד ישובים לבון וכפר כיסרא והוא נמשך ממזרח למערב ונשפך לים התיכון ליד הקיבוץ "שווי ציון", והוא נחל "אכזב" – הזרימה שלו מקוטעת.
4.      צוקי ג'יתה אלה הם צוקים גבוהים ומרשימים בצלע אבן גיר קשה, ממזרח לעין "יפעם" (מג'נונה), ומשמש לסנפלינג, צוקים גבוהים נמצאים בראשי מדרונות הצפוני והדרומי של נחל בית העמק ממזרח לעין יפעם אם כי הצוקים הצפוניים גבוהים יותר.
5.      תנור "אלע'ולי" בקצה המזרחי של הכפר, זהו צניר גבוה וארוך בסלעי אבן גיר קשה והוא נוצר כנראה על ידי הבלייה של סלעי אבן הגיר על ידי המים במשך תקופה ארוכה.
 
מקור המידע: כפר ירכא וסביבתו, מחבר פרופ' עלי זגייר, שנת הוצאה לאור 1992, הוצאת המחבר.